מחלום למציאות

אומרים שלפעמים חלומות מתגשמים. אז איך מגשימים חלום? דבקים במטרה, מזקקים אותו לכדי שלבים, בונים אותו עוד מהיסוד, מהמהות שלו, שואלים את השאלות הנכונות והכי חשוב לא פוחדים, לא פוחדים לטעות, לא פוחדים לשאול, לא פוחדים להגיד לעולם, היי אני כאן ואני קיימת. תמיד בחרתי לחלום והאמת שיש לי עוד המון חלומות להגשים, אבל הפעם אני רוצה לשתף אתכם באיך החלום על סטודיו וגלריה משלי הפך למציאות, לחלום שהתגשם. עוד בתחילת לימודי בתחום העיצוב במכון הטכנולוגי חולון HIT, שאלתי את עצמי איזו מעצבת אני רוצה להיות? הבנתי מאוד מהר שאני רוצה להקים סטודיו משלי. רכשתי את הכלים בזמן הלימודים במטרה להגשים את החלום ולהקים סטודיו משלי. אחרי שידעתי בוודאות שזה מה שאני רוצה, התחלתי לחשוב מה הדבר הזה שאותו אני רוצה לעצב ולמה? חיפשתי את האני המאמין שלי, משהו שיכול להיות רק שלי, משהו שהוא חלק מנוף ילדותי. במהלך הלימודים בכל פעם שהייתי צריכה להציג יצירה ישר ניגשתי לחומר הקוריאן* הוא תמיד היה שם. מאז שאני זוכרת, עוד שהייתי ילדה קטנה. אני אוהבת קוריאן. אבל מה הופך את הקוריאן לחלק ממני? איך אני הופכת אותו לשלי? שאלתי את עצמי לא פעם מה ייחודי לי ומה התפקיד שלי והמסר שהייתי רוצה להעביר בעולם העיצוב? איך אני מייצרת מוצרים שהם טובים יותר ליקום כולו? אחת התובנות החשובות שעלו לי זה המיחזור, ההתחדשות של הקוריאן. הקוריאן לא מתקלה, הוא חומר שאפשר למחזר, אז איך אני עושה בו שימוש חוזר? איך אני מעצבת מוצרים שיכנסו ללב ויחתמו שם לתמיד....? פתחתי סטודיו/ גלריה במושב רגבה במקום שבו נולדתי וגדלתי.

סוף סוף יש לי מקום להביע את עצמי.