אמא ל-3

11.7.2018

 

אני נכנסת לאוטו, חום יולי אוגוסט, פשוט סיוט. פותחת חלונות ומזגן בעוצמה הכי חזקה,
אומרת לעצמי בלב, איזה מזל שאמא שלי יכולה לשמור לחצי שעה על התינוק שלנו.
(עדיין לא בחרנו שם). 

 

רגע לפני שאני מתניעה את האוטו נכנסת הודעה.

"היי בייבי שלי מה שלומך? איך עבר עליכן היום? חשבתי עליך ויש לי מתנה בשבילך". 

אני מתקשרת והוא אומר ״היי אהובה אז אני מבין שקראת את ההודעה ממני..."
"כן ברור", נו ומה המתנה? ,"באמת חשבת שאני אגלה לך...? "

יכולתי לדמיין את החיוך השובב שלו- ללא ספק הוא יודע איך להדליק אותי,
אני לא אוהבת הפתעות... "נו בייב תגלה לי", "לא מגלה נפגש בבית אוהב... ביי ממוש".

מנתקת ומתבאסת שהוא לא מספר לי. טוב נו, לפחות הוא חשב עלי, תכלס חמוד.

מכניסה את הדיסק הישן והטוב של סטינג. חייבת רגע אחד קטן לעצמי, הדיסק הזה מזכיר לי את התקופה שעוד היינו חברים- איזו תקופה...

אני נוסעת לאסוף את הבנות מהגנים, תוך כדי עולה בי המחשבה שרק לפני שבוע ילדתי,

וכמה זה משוגע להיות אמא לשלושה- איך עושים את זה בכלל?..

הגעתי למתחם הגנים, הגדולה שלי מזהה אותי מהשביל ורצה אלי לקבל חיבוק.

כמה אני זקוקה לחיבוקים שלה, זה כמו פרץ אנרגיה משוגע שמטעין אותי.

הגננת מספרת לי על היום שעברה ושתינו יוצאות מהר לאסוף את גפן שעד לא מזמן הייתה הקטנה שלנו ועכשיו הפכה לסנדוויץ המושלם.

לא להאמין שהיא כבר בת 3.

כשאנחנו נכנסות לגן, אני רואה שגפן משחקת עם חבר,

מביטה אלי מחייכת ומחכה שאבוא לנשק אותה.
אני לא מספיקה להגיד ג’ק רובינסון וטליה רצה לחבק את אחותה הצעירה.

בינתיים אני מתעדכנת על היום של גפן ואנחנו ממהרות לצאת למזגן של האוטו,

לחיי המזגן- מה הייתי עושה בלעדיו בחודשי הקיץ החמים.
הגענו הביתה, הבעלול המתוק שלי הגיע ומחכה לי למטה,

הוא יודע כמה זה מאתגר לעלות עם שתי הבנות וכל התיקים.
אנחנו מוציאים את הבנות מהאוטו, ​הוא עוזר לי ולוקח את כל הציוד.
אחר כך נותן לי שקית חומה ופשוטה כזו,

אני כבר יודעת מה יש בפנים ומתחילה להתרגש,

"איזה כיף זה מה שאני חושבת שזה?... "
הוא מחייך "סבלנות נועם, בואי נעלה הביתה ותסתכלי".

 

 

 

כשהתחתנו קבלנו זוג פמוטים לבנים מסוג KAN .

כשנולדו הבנות הוספנו עוד KAN לכל אחת,
כשטליה הבכורה נולדה קניתי KAN בצבעי ורוד ולבן- 
כי אלה צבעים שמסמלים לי אופטימיות אהבה ורוך.

כשגפן נולדה היה חורף- אני לא אשכח את החורף הזה.

כמות הגשם שירדה,  הקור, קשה לשכוח.

לגפן שלי, בשונה מטליה, יש אופי שקט ומופנם

לכן בחרנו לה KAN קטן בצבעי תכלת ולבן.

עכשיו הייתי סקרנית לראות מה עמית בחר.

כשפתחתי את האריזה ראיתי שזה KAN קטן בנגיעות של ירוק בהיר,

צהוב ואדום- צבעים שמסמלים בשבילי התחדשות ושמחה.

 

 הוספנו את הKAN החדש למשפחת הKAN שלנו- שמתרחבת כמו המשפחה שלנו.

עמית צוחק ואומר לי "המממ מעניין מה יהיה ה-KAN  הבא "

ואני עונה לו "היי חביבי אתה זוכר שילדתי לפני שבוע".

 

 

 

 

 

לחנות

 

לחנות

 

 

 

לחנות

 

 

 

לחנות

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים

15/10/2019

09/09/2019

Please reload

הסטוריה

Please reload

טאגים